למרפק תפקיד משמעותי בתנועת הגפה העליונה ובתפקוד תקין של גופנו – מפרק זה מחבר בין האמה לבין הזרוע, והוא מאפשר לנו להניע את האמה ואת כף היד בחופשיות בהתאם לצורך התפקודי שלנו.
מבנה המרפק כולל שלושה מפרקים הנמצאים באותה קופסית, שרירים ורצועות, שבפעולה משותפת מאפשרים לנו לכופף ולפשוט את הזרוע ולסובב את האמה פנימה והחוצה לפי הצורך. לרוב, פעולות אלו צריכות להיות קלות, חופשיות וטבעיות ולכן כאשר חשים כאב באזור המרפק חשוב לבדוק את מקורו ולטפל בו בהקדם. לכאבים אלו יכולות להיות סיבות רבות, אך ניתן להצביע על כמה סיבות מרכזיות הגורמות לכאבים במרפק.
אם אתם מחפשים פיזיותרפיסט בתל אביב בעל נסיון רב באבחון בכאבים במרפק ובניית תכנית טיפול מתאימה, הגעתם למקום הנכון.
מרפק טניס
אם אתם חשים כאבים חזקים בצדו החיצוני של המרפק ייתכן מאוד שאתם סובלים ממרפק טניס.
מרפק טניס, או בשמו הלועזי Lateral epicondylitis, מתייחס למצב בו אנו חווים כאבים בהפעלת המרפק ושורש כף היד, כתוצאה משינויים ניווניים, עם או ללא דלקת, בגיד המשותף של השרירי האמה שהם הפושטים של שורש כף היד (אחראים על יישור שורש כף היד והאצבעות). גיד משותף זה נאחז בצדו החיצוני של המרפק.
מרפק טניס – בתמונה נראה מרפק ועליו מסומן באדום האזור של עצם הזרוע והגיד המשותף של פושטי שורש כף היד.
Elbow_coude.JPG: KoSderivative work: Yosi I, Public domain, via Wikimedia Commons
מצב זה נגרם בשל מאמץ יתר של שרירי האמה ועומס יתר על הגיד המשותף שאזור המרפק. תנועות חוזרות ומאומצות גורמות לעומסי יתר ולקרעים מיקרוסקופיים ולעיתים רחוקות אף להתפתחות של בליטה גרמית במרפק.
שמה של התופעה עשוי להטעות; אמנם היא נפוצה בקרב שחקני טניס, אך היא עשויה להופיע גם בקרב שאר האוכלוסייה, ובייחוד אצל אדם אשר שגרת יומו כוללת הנעה של שורש כף היד וסיבוב של האמה (למשל בעת שימוש במברג).
מרפק טניס מלווה בכאבים בצידו החיצוני של המרפק, בעת כיפוף או הרמה של האמה, בעת סיבוב האמה, או כאשר מנסים לאחוז בחפצים קטנים. לעיתים הכאב גם יתפשט אל שאר הזרוע ואל האמה ומפרק שורש כף היד והוא עשוי להקשות על יישור האמה באופן מלא ועל תנועת לפיתה כגון אחיזה של חפצים כבדים או פתיחת צנצנת וכו'.
החדשות הטובות הן שמתן מנוחה לאזור, וחזרה הדרגתית לפעילות תוך הימנעות מכל תנועה מכאיבה, תסייע בדרך כלל לפתור את הבעיה ללא צורך בטיפול נוסף. אם הכאב אינו חולף ניתן לפנות לייעוץ רפואי ולהסתייע בטיפולי פיזיותרפיה לזירוז החלמת המקום, שיפור התנועה והקלה בכאבים. בנוסף, חשוב לקבל הדרכה מקיפה מהפיזיותרפיסט כיצד להימנע מתנועות מיותרות העלולות לגרות את האזור מחדש עם חלוף הזמן.
במקרים חמורים יותר, ייתכן כי יהיה מקום להתערבות פולשנית, שבמסגרתה יוזרקו סטרואידים לגיד הפגוע, הליך אשר מומלץ להמנע ממנו מאחר וגורם להחלשת הגיד בטווח הארוך). ברוב המקרים הטיפול השמרני אמור לפתור את הבעיה לשביעות רצונו של המטופל.
למידע נוסף אודות מרפק טניס לחצ/י כאן
מרפק גולף
בדומה למרפק טניס, גם מרפק גולף הינו מצב של שינויים ניווניים על גיד אשר עלול לערב דלקת. מצב זה נגרם בשל עומס יתר על הגיד המשותף של השרירים המכופפים את האמה ושורש כף היד. במרבית המקרים מרפק גולף יגרום לתחושת כאב בחלק הפנימי של המרפק, שבו נאחז הגיד המשותף של כופפי שורש כף היד ועלול לגרום להגבלת התנועה באזור. במקרים מסוימים הכאב אף עלול להקרין לאורך האמה וכף היד.
למרות השם הספורטיבי, יותר מ -90% מהמקרים של מרפק גולף אינם נגרמים מפעולות הקשורות לספורט, אלא מעיסוק במקצועות המחייבים פעילויות חוזרות ונשנות המערבות את מפרק כף היד, למשל- ציור, צביעה, קלדנות, עבודות בניין ועוד.
מתן מנוחה ליד הכואבת ושיפור תנאי/תנוחת העבודה והפעילות, יסייעו בדרך כלל להקל באופן משמעותי על הבעיה, ואף להגיע להחלמה, ללא צורך בטיפול נוסף. במידה והכאב אינו חולף, ניתן לפנות לייעוץ רפואי ולהסתייע גם בטיפולי פיזיותרפיה לשיפור התנועה והקלה בכאבים. שיטות נפוצות לטיפול כזה בפיזיותרפיה תהיינה למשל עיסוי עמוק, דיקור מערבי, אולטראסאונד ו TENS. במקרים חמורים יותר, ייתכן כי יהיה מקום להתערבות ניתוחית.
תסמונת התעלה הקוביטלית
העצב האולנרי עובר לאורך הצד הפנימי של הזרוע, דרך התעלה הקוביטלית במרפק, לאורך האמה ועד לאצבעות כף היד. עצב זה אחראי על עצבוב האצבע הרביעית והחמישית בכף היד (זרת ומחצית הקמיצה), ועל שרירים בכף היד האחראים על מוטוריקה עדינה. בנקודת המעבר של העצב בתעלה הקוביטלית, בצדו הפנימי של המרפק, לעיתים רחוקות ומסיבות שונות של מבנה ותפקוד, מתרחשת תופעה של כליאת העצב ולחץ של רקמות עליו. מצב זה מוכר גם בשם "תסמונת התעלה הקוביטלית".
מסלול העצב האולינרי
BruceBlaus, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons
לרוב, תסמונת התעלה הקוביטלית אינה נגרמת בשל טראומה חד-פעמית, או מאמץ פיזי גדול, אלא נפוצה בקרב מי שעוסק במקצועות היוצרים לחץ על אזור המרפק, כמו למשל בישיבה ממושכת תוך הישענות על המרפק (ובמיוחד על משטח לא מרופד מספיק), או במקצועות הדורשים כיפוף ויישור חוזרים ונשנים של המרפק.
ברוב המקרים, התסמינים מתחילים בתחושת נימול באצבע הרביעית והחמישית של כף היד, או בצד הפנימי של כף היד. עם הזמן, במידה ולא יטופלו, עלולים תסמינים אלו להחמיר לכדי כאבים בכף היד וחולשה באזור, וכאבים בצד הפנימי של המרפק.
במרבית המקרים, כאשר פונים לטיפול בזמן לפני שהפגיעה מחמירה, ניתן לפתור את הבעיה באמצעות טיפולי פיזיותרפיה. במהלך הטיפול, המטפל יערוך תשאול מקיף אודות הרגלי התנועה והתנוחה היומיומיים של המטופל. לאחר זיהוי המנחים הליקויים והתנועות הבעייתיות, הפיזיותרפיסט ידריך את המטופל כיצד להימנע ממנחים ותנועות אלו על מנת לתת תנאים טובים יותר לשיקום האזור ומניעת חזרת הבעיה בהמשך. במקרים מסוימים יומלץ גם על סד ליישור המרפק בלילה.
רק לעיתים רחוקות, כאשר הפגיעה בעצב היא קשה, יש מקום לשקול פתרון ניתוחי בהתאם למצבו של המטופל ולאחר שכל הפתרונות השמרניים כשלו.
למרכז פיזיותרפיה צהלה ניסיון רב באבחון כאבים במרפק ובניית תכנית טיפול מתאימה. נשמח לעמוד לרשותכם בטלפון 076-5993250
שבר במרפק
באזור המרפק יש שלוש עצמות: עצם הגומד (Ulna), עצם הזרוע (Humerus) ועצם החישור (Radius). במקרה של חבלה ישירה כתוצאה מנפילה, או במקרים של תנועה לא נכונה בעומס גבוה, עלול להיווצר שבר במרפק בכל אחת מהעצמות הללו, או בכולן.
השבר הנפוץ ביותר בקרב מבוגרים הוא שבר בראש עצם החישור (Radial Head Fracture), ואילו שבר בקצה התחתון של עצם הזרוע, סופרה קונדילרי (Supracondylar Fracture) אופייני הרבה יותר בקרב ילדים.
שבר במרפק גורם לכאב חד וממושך בעוצמה גבוהה מאוד, בהמשך תתפתח נפיחות באזור והגבלה משמעותית של התנועה. מלבד כאב ונפיחות, אזור השבר עלול להתעוות (שבר עם דפורמציה) ולעיתים עלול להתפתח שטף דם משמעותי או הפרעה בזרימת הדם לאזור.
אופן הטיפול בשבר יקבע בהתאם לסוג השבר, כמות העצמות המעורבות בו ודרגת החומרה שלו. בדרך כלל יהיה צורך בקיבוע באמצעות גבס, סד פלסטי או מתלה. מקרים מורכבים, בהם לא מצליחים להשיג מנח אנטומי סביר של העצם, עלולים להגיע לטיפול ניתוחי על מנת לקבע את השבר.
הפעלה של מפרק המרפק והחזרה שלו לפעילות מלאה, תתבצע בהדרגה במהלך שיקום בפיזיותרפיה. שיטות הטיפול בהן נעשה שימוש בפיזיותרפיה לשיקום אורתופדי כוללות טכניקות שונות לשיפור טווח התנועה של מפרק המרפק, הקלת הכאבים באזור הפגוע ושימת דגש על חזרה מלאה לתפקוד יומיומי וספורטיבי. לאחר שבר במרפק, חשוב לשלב טיפול בריפוי בעיסוק למיצוי התהליך השיקומי וחזרה לתפקוד מלא.
פריקת מרפק
פריקת מרפק, הידועה גם בשם "משיכת מרפק" אצל ילדים, מתרחשת כאשר עצם הרדיוס של האמה, המוחזקת על ידי רצועה, נפרקת ממקומה.
מצב זה שכיח בעיקר בקרב ילדים, לרוב בגילי שנתיים ושלוש. מצב זה מתרחש כאשר מושכים חזק בכף היד והאמה של הילד. בעקבות משיכת היד, העצם מחליקה מהמקום הטבעי שלה ומשתחררת מהרצועה שעוטפת אותה. במצב זה הילד יחוש כאב חזק באזור המרפק, היד עצמה תראה בדרך כלל שמוטה, וככל הנראה הילד יימנע מלהשתמש בה כדי שלא לגרום לעצמו כאב.
גם אם הילד אינו מתלונן על כאב, חשוב מאוד לפנות לטיפול רפואי בכל מקרה שבו רואים שהילד מסרב להשתמש ביד ומתעורר חשד לפריקת מרפק.
הטיפול המקובל בפריקת מרפק הינו מניפולציה ידנית להשבת המפרק למקומו. מניפולציה כזו להחזרת המרפק, שנמשכת לרוב שניות ספורות, תבוצע אך ורק על ידי אורטופד. לאחר החזרת המרפק מומלץ לעבור שיקום פיזיותרפי כדי להשיב את טווחי התנועה במלואם ולחזק את השרירים באזור להשגת יציבות מירבית.
אם אתם מחפשים פיזיותרפיסט בתל אביב בעל נסיון רב באבחון בכאבים במרפק ובניית תכנית טיפול מתאימה, הגעתם למקום הנכון.