כאבי ברכיים הינם גורם שכיח לפגיעה באיכות החיים בקרב אוכלוסיות רבות ומגוונות. כאבים בברך יכולים להיווצר עקב סיבות שונות ומגוונות – החל ממאמצי יתר כתוצאה מפעילות גופנית אינטנסיבית, דרך טראומה פתאומית ועד לשחיקה וניוון הדרגתי. במאמר זה נסקור בקצרה כמה מהגורמים העיקריים לכאבים בחלק האחורי של הברך, ונפרט על שיטות הטיפול האפשריות.
למרכז פיזיותרפיה צהלה נסיון רב באבחון כאבי כאבים מאחורי הברך ובניית תכנית טיפול מתאימה.
מבנה הברך
הברך הינה מפרק ציר (וליתר דיוק שני מפרקים התחומים בחלל מפרקי אחד) המחבר בין שלוש עצמות: עצם הירך, עצם השוקה ועצם הפיקה.
החלל המפרקי של הברך ממוקם בין שלושת העצמות והוא כולל 2 מיניסקוסים, שתי רצועות, רקמת מעטפת פנימית (סינוביה) ונוזל סינוביאלי (מסכך תוך מפרקי). כמו כן, מערכת מסועפת של גידים ורצועות מקיפים את המפרק ותומכים בו. גידי ההמסטרינגס ושריר התאומים מאחור, I.T.B ורצועה קולטרלית לטרלית מהצד החיצוני, גידי השרירים המקרבים והרצועה הקולטרלית המדיאלית בצד הפנימי וגיד הפיקה וגיד השריר הארבע ראשי תומכים בקופסית המפרק מלפנים.
שני המניסקוסים הלטרלי (צידי) והמדיאלי (תיכוני) ממוקמים בתוך המפרק, בכל השטח שבין עצם הירך לעצם השוק. תפקידם לשפר את התאמת חלקה העליון השטוח של עצם השוקה לחלקה התחתון בעל האופי הכדורי של עצם הירך, בכך משפרים את יציבות המפרק. בנוסף, מבנה המניסקוסים הוא דמוי רפידה ולכן הם משמשים גם כמשככי זעזועים של מפרק הברך.
מפרק הברך נתמך על ידי מספר רצועות, כאשר העיקריות שביניהן הינן:
הרצועה הצולבת הקדמית – נמשכת מהחלק האחורי של הירך אל חלקה הקדמי של השוקה, ומונעת החלקה של השוקה לפנים.
הרצועה הצולבת האחורית – נמתחת מהחלק הקידמי של הירך אל החלק האחורי של השוקה, ומונעת החלקה של השוקה לאחור.
הרצועה העקיפה הצידית (קולטרלית לטרלית) והרצועה העקיפה התיכונה (קולטרלית מדיאלית) השומרות על יציבות בתנועות הצידיות של הברך (לטרלית – מדיאלית).
מבנה הברך, US government, captions by Yosi I, Public domain, via Wikimedia Commons
גורמים אפשריים לכאבים מאחורי הברך
דלקות ושינויים ניווניים בגידים
היות והברך הינו מפרק גדול ומשמעותי לתנועה וניידות של האדם, ממוקם במרכז הגפה התחתונה, ומעורב בכל נשיאת משקל על הרגליים, כל הכוחות הכרוכים בתנועה וניידות עוברים דרך מפרק זה. אי לכך, הגידים של השרירים אשר תומכים ומניעים את מפרק הברך נמצאים תחת עומס באופן תמידי. אנשים שמנהלים אורח חיים פעיל מאוד, אם בעבודתם או באימונים ספורטיביים, מעמידים את מערכת השרירים-גידים תחת עומסים גבוהים. לעיתים, כאשר העומסים גבוהים מידי, הפעילות הגופנית אינה מבוקרת דיה וזמני המנוחה וההתאוששות בין האימונים אינם מותאמים לעצימות הפעילות, עלולים הגידים באזור הברך לפתח דלקות אקוטיות (חריפות) ולאורך זמן, לעבור תהליך ניווני ולהשחק.
דלקות גידים הן הגורם הנפוץ ביותר לכאבים סביב מפרק הברך והדרך הנכונה להתמודד עם סוג זה של פגיעה היא הימנעות מעומס יתר, ניהול מותאם של עומסים וזמני מנוחה והתאוששות. כמו כן, רצוי לפנות לטיפול שמרני הכולל תרופות נוגדות דלקת וטיפולי פיזיותרפיה לשיפור איכות הרקמה וחיזוק ושיפור טכניקת התנועה.
דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis)
דלקת מפרקים ניוונית הינה סוג דלקת פרקים הנפוץ ביותר בעולם המערבי ורבים בקרב בני 65 ומעלה סובלים ממנה. הדלקת פוגעת בעיקר במפרקי הברך, הירך וכפות הידיים ומובילה לפגיעה ושחיקת הסחוס במפרק ועם הזמן פגיעה במשטחים המפרקיים של העצמות. דלקת פרקים ניוונית מתבטאת בכאבים וקשיים בתפקוד היומיומי – לרוב בעת נשיאת משקל או שינויי תנוחה (למשל, במעבר לפעילות לאחר מנוחה או ישיבה ממושכת) והיא הולכת ומחמירה עם הזמן.
הטיפול השמרני המקובל לדלקת מפרקים ניוונית מורכב משילוב בין טיפול תרופתי לטיפול תנועתי. טיפול משולב זה נועד להפחתת הכאב בתנועה ובמנוחה, לשפר את תנועת המפרק ואת יכולת ההפעלה והשימוש בו ולהאט את תהליך השחיקה.
הטיפול התנועתי מורכב לרוב מטיפולי פיזיותרפיה והמלצות מותאמות אישית לשינויים באורח החיים – למשל ירידה במשקל, תרגול עצמי לחיזוק ושיפור טווחי התנועה, תרגילים ופעולות המסייעות בהורדת כאב, לימוד אסטרטגיות תנועה הימנעות מעומס יתר על המפרקים הפגועים ושימוש בעזרים כגון מקל הליכה, מדרסים וחבישה תומכת.
טיפולי פיזיותרפיה לדלקת פרקים ניוונית עשויים להיות משמעותיים ומקלים מאוד. הטיפולים כוללים טכניקות מנואליות לשיפור טווחים והקלה על כאב וכולל תרגילים רפואיים לשיפור תפקוד הגפה על ידי חיזוק שרירים התומכים במפרק השחוק.
בנוסף הטיפול כולל גם אמצעים שונים להפחתת הכאב ושיפור התפקוד היומיומי כגון: מכשור חשמלי אולטראסאונד ו- TENS, חבישות שונות, דיקור יבש ועוד.
הטיפול התרופתי מורכב מתרופות שונות כגון משככי כאבים, נוגדי דלקת, הזרקות סטרואידים וחומצה היאלורונית לברך ועוד.
אם הטיפול השמרני לא צלח, ניתן לעבור לטיפול ניתוחי. הבחירה בטיפול ניתוחי תהיה במקרים בהם הכאבים בלתי נסבלים ופוגעים באיכות החיים באופן חמור, הוא החלפת המפרק במשתל מלאכותי (ידוע גם בשם ניתוח החלפת מפרק הברך).
אובדן מרווח מפרקי, אוסטאופיטים וחוסרים ברקמת עצם בשני צידי שולי מפרק הברך – הדמיית MRI,
No machine-readable author provided. Scuba-limp~commonswiki assumed (based on copyright claims)., CC BY-SA 3.0, via Wikimedia Commons
ציסטה על שם בייקר (Baker’s Cyst)
ציסטה בברך על שם בייקר, המוכרת גם בשם ציסטה פופליטאלית, היא הצטברות נוזלים בחלקה האחורי של מפרק הברך. תסמונת זו קיימת בקרב כחמישית מהאוכלוסייה ונפוצה בעיקר בגילאים 35 עד 70.
תסמינים לציסטה על שם בייקר יכולים לכלול נפיחות בברך מלווה בכאב מאחורי הברך וקליקים טורדניים בזמן הנעת המפרק. עם זאת, ראוי לציין כי ברוב המקרים אין תסמינים המתלווים לציסטה. במידה והציסטה מתפוצצת, הדבר עלול לגרום לכאבים אקוטיים מאחורי הברך ובמורד השוק, המלווים בהתנפחות של האזור.
בין גורמי הסיכון להתפתחות הציסטה ניתן למנות דלקת מפרקים או פגיעות אחרות באיזור הברך, כגון קרע במיניסקוס.
שיטות הטיפול בתופעה זו משתנות בהתאם לחומרת הכאב וההגבלה. במידה ומדובר בציסטה קטנה שאינה גורמת לכאב משמעותי או לקשיים בתנועה, מומלץ להיעזר בטיפול שמרני כגון פיזיותרפיה או טיפול בתרופות נוגדות דלקת. במיקרים חמורים ניתן לפנות להזרקת סטרואידים. במידה ומדובר בציסטה גדולה אשר מלווה בכאבים חזקים ובהגבלה משמעותית בתנועת הברך, ניתן לעבור טיפול ניתוחי.
ציסטה בברך על שם בייקר, Hellerhoff, CC BY-SA 3.0, via Wikimedia Commons
קרע ברצועות הצולבות
הרצועות הצולבות בברך – הקדמית והאחורית, עשויות מרקמת חיבור חזקה מאוד, שתפקידה לחבר בין העצמות ולמנוע תנועת החלקה בין עצם השוק לירך, בעיקר קדימה ואחורה. רצועות אלו עשירות בכלי דם ובעצבים ולפיכך, קרע באחת הרצועות האלו יגרום לדימום, נפיחות ותחושת כאב וחוסר יציבות.
הטיפול בקרע ברצועות הצולבות בברך תלוי בסוג הפציעה, חומרת ההגבלה והשפעתה על התנועה ועל יכולת הפעלת המפרק. בהתאם לפרמטרים הללו מותאמים אופי הטיפול ותכנית השיקום.
סיאטיקה – כאב מוקרן לאורך העצב הסיאטי
סיאטיקה מתאפיינת בכאב ו/או פרסטזיות (תחושות עצביות לא תקינות, כגון נימול, עקצוצים או זרמים). תחושות מוקרנות אלו מקורן באזורים מקורבים יותר מהברך וקשורות לרוב בלחץ על העצב הסיאטי ושלוחותיו השונות. לחץ זה יכול לנבוע מליקוי (בלט, פריצת דיסק) בדיסק הבין חולייתי בעמוד השדרה, נוקשות או התעבות של מפרקים בין חולייתיים בעמוד השדרה, תפיסות חריפה של שרירים באזור עמוד השדרה, ליקויים במפרקי האגן, בעיות במפרק הירך או מתח ותפיסות בשרירי הישבן. כאב ותחושות אלו עלולים להיות מוקרנים לאורך הרגל, לרוב באספקט האחורי. לרוב כאבים אלו מופיעים בצד אחד של הגוף, בהתאם לנקודת הלחץ על העצב.
אבחון של סיאטיקה נעשה על ידי מספר בדיקות קליניות פשוטות יחסית, אך מציאת מקור הכאב, קרי המקום בו מתרחש הלחץ על העצב, מסובך הרבה יותר ודורש בדיקה אצל קלינאי מוסמך (אורתופד או פיזיותרפיסט). לעיתים רק בעזרת בדיקות הדמיה ניתן לקבוע מהו מקור ההקרנה.
ישנן מספר אפשרויות טיפול בסיאטיקה. טיפול שמרני הכולל טיפולי פיזיותרפיה מנואליים, שימוש במכשירים לשחרור שרירים והורדת כאב והתאמת תרגילים ופעילות גופנית משקמת. כמו ברוב הטיפולים השמרניים ישולב טיפול תרופתי בנוגדי דלקת ובמשככי כאב.
במקרים חמורים ביותר, ניתן לפנות למרפאת כאב ולעבור סדרת זריקות סטרואידים לתוך חלל עמוד השדרה, במטרה לצמצם את התהליך הדלקתי באזור ובכך להקל על הלחץ על העצב.
לעיתים רחוקות, כאשר הטיפול השמרני לא צלח והמטופל חווה החמרה הדרגתית בכאב מלווה בחולשת שרירים בגפה התחתונה, ניתן לפנות לטיפול ניתוחי להסרת הלחץ מהעצב.
למידע נוסף אודות אישיאס / סיאטיקה
כאבים מאחורי הברך – סיכום
במאמר זה סקרנו גורמים שונים לכאבים מאחורי הברך. עם זאת קיימים גורמים נוספים לכאבים באזור זה. בכל מקרה של כאבים מאחורי הברך, חשוב לפנות לאיש מקצוע המומחה בתחום על מנת לקבל אבחון וטיפול הולמים.
למרכז פיזיותרפיה צהלה נסיון רב באבחון כאבי כאבים מאחורי הברך ובניית תכנית טיפול מתאימה.
