פציאליס, הידוע גם בשם "שיתוק על שם בל" (Bell`s palsy), הינו הפרעה עצבית בעלת השלכות אסתטיות משמעותיות הגורמת לשיתוק, או חולשה, של שרירי הפנים, כך שהאדם מאבד את יכולתו לשלוט בהם. במצב זה תהיה ברוב המקרים פגיעה ביכולת ההבעה (מימיקה), כמו גם ביכולת המוטורית ובאפשרות לבצע פעולות בסיסיות כגון אכילה, שתייה ודיבור. ישנן כיום אפשרויות טיפול שונות העשויות להקל על החולה ולזרז את החלמתו. כדי ללמוד עוד על פציאליס ודרכי הטיפול בו – קראו את המאמר הבא.
פציאליס – תסמינים
יכולתנו להביע את עצמנו קשורה בהפעלה של שרירי הפנים. יכולת זו מתאפשרת, בין היתר, הודות למעבר הפקודות לשרירי הפנים דרך עצב הפנים – העצב השביעי. מקורו של עצב זה במוח ומתוכו מתפצלים הענפים שחלק משמעותי מתפקידם הוא הנעת שרירי הפנים. במצב רגיל שבו עצבוב השרירים פועל כראוי, נוכל להניע למשל את העפעפיים, להזיז את זוויות הפה ולשלוט בתנועת העיניים שלנו. אך שיתוק העצב יפגע ביכולות אלו במידה כזאת או אחרת.
לשיתוק על שם בל (פציאליס) מספר תסמינים אפשריים, וביניהם:
- קשיחות או חולשה של צד אחד של הפנים, המוביל לעיוות מראה הפנים.
- קושי בעצימת העין בצד הפגוע של הפנים.
- קושי בשליטה על הפה וריור.
- קושי בלעיסה ובליעה.
- יובש בעין, או דמעות.
- כאבי ראש.
- הפרעות בחוש הטעם.
- רגישות מוגברת לריחות, לקור ולחום.
- כאבים באזור האוזן בצד הפגוע.
- הפרעות שמיעה בצד הפגוע ובעיקר – שמיעה של קולות חזקים.
- דיבור לא ברור
- שינוי בכמות הרוק בפה
מלבד התסמינים הנ"ל ייתכנו סיבוכים נוספים בעיקר באזור העיניים. השיתוק מקשה על האדם למצמץ וגם העפעפיים פתוחים יחסית וחושפים את הקרנית. במצב זה קיימת סכנה לזיהום, ליובש ולפגיעה בראייה.
למרכז פיזיותרפיה צהלה נסיון רב בטיפול פיזיותרפיה לפציאליס.
Patrick J. Lynch, medical illustrator, CC BY 2.5, via Wikimedia Commons
אבחון פציאליס
פציאליס- שיתוק על שם בל, נחשב למצב שכיח יחסית, וברוב המקרים הוא יופיע בין גילאי 15-60. מטופל הסובל מהתסמינים שתוארו למעלה נדרש לפנות לרופא נוירולוג, או לרופא אף אוזן גרון, בכדי לאבחן את הבעיה ולהתאים תוכנית טיפול מתאימה. לעיתים, כחלק מהאבחון, יופנה המטופל לבדיקות רפואיות שונות כגון EMG או MRI לצרכי סריקה של האזור הפגוע וקבלת תמונה מלאה של מצב שרירי הפנים. במסגרת האבחון יבדוק הרופא את טיב השיתוק ויבחין בין שיתוק חלקי (פריפרי) לבין שיתוק מוחלט (מרכזי). במקרי שיתוק מוחלט, רק אזור הפנים התחתון יהיה משותק, ואילו בשיתוק חלקי צד אחד של הפנים יהיה פגוע, כולל שרירי ההבעה באזור. ההבדל בין סוגי השיתוק נובע מאופי הפגיעה בעצב – במקרים בהם מקור הפגיעה בתוך הגולגולת השיתוק יהיה מרכזי, ואילו כאשר הפגיעה מתרחשת בענפיו החיצוניים של העצב, השיתוק יופיע בצד אחד של הפנים.
פציאליס – גורמים אפשריים
ברוב המקרים פציאליס יופיע באופן פתאומי, אך התסמינים בדרך כלל ילחכו ויחמירו בהדרגה. ברוב המקרים (כ-70%) אין דרך לגלות את הסיבה לשיתוק, ואז תינתן אבחנה של שיתוק אדיופטי- שיתוק שהמקור שלו אינו ידוע. בכל שנה עלולים ללקות בשיתוק עד 20 אנשים מתוך 100,000, כאשר הפגיעה בגברים ובנשים שווה. ידח עם זאת, קיימים מספר מצבים העלולים לעורר התפתחות פציאליס.
בין הסיבות האפשרויות להתפרצות פציאליס- שיתוק על שם בל, ניתן למנות:
- חבלה – לפעמים פגיעה בעצם הגולגולת עלולה לפגוע גם בעצב העובר בתוכה.
- ניתוח – כל ניתוח כרוך בסיכונים, ובמידה והניתוח הינו באזור הגולגולת, קיים סיכון לפגיעה בעצבי הפנים.
- גידול – גידול באזור עלול להוביל לעתים להיווצרות לחץ על העצב, אשר יוביל להתפתחותו של שיתוק.
- מחלות זיהומיות – לרוב, במידה והפציאליס ממקור זיהומי, יהיה מדובר בהרפס (ובייחוד הרפס בעיניים).
כאמור, לא תמיד ניתן להצביע על הסיבה המדויקת לפציאליס, אך קיימים מצבים שונים העלולים להגדיל את הסיכון ללקות בבעיה:
- הריון- הריון הינו תקופה מאתגרת עבור הגוף ובמהלכו המערכת החיסונית נחלשת, וכך האישה חשופה למחלות שונות שבדרך כלל היא לא תלקה בהם.
- זיהומים ודלקות – פציאליס עלול להתרחש בגלל דלקות חריפות, או זיהומים ווירוסים כדוגמת שפעת.
- לחץ נפשי – מצבו הנפשי של האדם עשוי להשפיע על מצבו הגופני, במיוחד כאשר חווים תקופת לחץ מתמשך ואקוטי.
- מצבים רפואיים אחרים כגון סוכרת.
- חשיפה קיצונית לקור.
פציאליס (שיתוק על שם בל) – דרכי טיפול
אומנם לא תמיד ידועות הסיבות לפציאליס, אך החדשות הטובות הן שגם כשלא ידועה הסיבה לשיתוק, הוא לרוב נעלם מעצמו בתוך חצי שנה, או מוקדם יותר. במקרים אלו, קיימת הסתברות גדולה יותר שתופעה זו תחזור על עצמה בעתיד ולכן מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל ולקבל הנחיות רפואיות מתאימות.
קיימות כיום מספר דרכים לטפל בחולה פציאליס ולהקל עליו:
- טיפול בעיניים – ראשית, גם במקרים בהם הסיבה לשיתוק לא ידועה, חשוב מאוד לטפל באזור של העיניים בכדי למנוע זיהום ופגיעה נוספת. ברוב המקרים יינתן טיפול על ידי תחליף דמעות ובמקרים מסוימים אף יומלץ לסגור את העין באמצעות פלסטר. במצבים חמורים יותר קיימים פתרונות כירורגיים, או שימוש בבוטוקס, לצורך סגירה של העין.
- טיפול תרופתי – במקרים בהם ידועה הסיבה לשיתוק, למשל בשל נגיף ההרפס, האדם יטופל על ידי תרופה אנטי-ויראלית וסטרואידים. טיפול זה מקצר לעיתים את תקופת ההחלמה ועשוי לשפר את מצב החולה.
- ניתוח – במקרים בהם מקור השיתוק הוא פגיעה בעצב עצמו, לעיתים יומלץ על ניתוח במטרה להסיר לחץ לאורך העצב ולאפשר שיקום מהיר ואיכותי יותר.
- פיזיותרפיה – הפתרונות שתוארו לעיל עשויים להקל על המטופל ולסייע לו במצבים ספציפיים, אך לעיתים קרובות הטיפול הרפואי המתאים יהיה דווקא פיזיותרפיה. המטרה המרכזית של הטיפול הפיזיותרפי היא לשמור על מתח השריר ויכולת הכיווץ שלו ובכך לשפר את תפקודו של השריר ומצב המטופל. למעשה, לאחר התפתחות התופעה יש צורך "ללמד" מחדש את השריר כיצד לפעול. הטיפול השיקומי יותאם למצבו של החולה ולצרכים הספציפיים שלו.
פציאליס – לסיכום
פציאליס היא תופעה החולפת לרוב מעצמה תוך כמה חודשים. יחד עם זאת, היא עלולה לפגוע באיכות חיי המטופל ואף עשויות להיות לה השלכות רפואיות וסיבוכים אחרים. פנייה לרופא מומחה וטיפול פיזיותרפי מתאים יקלו על החולה ויאפשרו ברוב המקרים לשקם את מצב שרירי הפנים.
למרכז פיזיותרפיה צהלה נסיון רב בטיפול פיזיותרפיה לפציאליס
צוות הפיזיותרפיסטים שלנו מיומן בדרכי הטיפול בבעיה זו, ויתאים עבורכם את טיפול הפיזיותרפיה והתרגול המתאימים עבורכם, תוך הפנייה במידת הצורך לגורמים נוספים לטיפול משולב.
לפרטים ומידע נוסף אודות טיפול פיזיותרפיה לפציאליס – שיתוק על שם בל, מוזמנים לפנות אלינו לטלפון: 03-6440888, או באמצעות טופס הפניה באתר.