תיאור מקרה – שבר מאמץ בכף הרגל

ש.ס, שחקנית כדורסל מקצועית, בת 20 מתלוננת על כאבים בכף הרגל שהולכים ומתגברים בחלק העליון של כף הרגל. התהליך נמשך כ – 3 שבועות. ככל שחולף הזמן עוצמת הכאבים עולה ופרק הזמן בו מופיעים הכאבים, מהרגע שהופעל עומס על כף הרגל (אימון), מתקצר. הכאבים נמשכים גם לאחר המאמץ הגופני ועלולים להיות מורגשים למשך מספר שעות. המטופלת שוללת אירוע טראומתי שבעקבותיו החלו הכאבים הללו. בנוסף, המטופלת טוענת שבשום שלב כף הרגל לא התנפחה.

פעולות המחמירות את הכאב:

עומס פיזי על כף הרגל הכולל: ריצה, קפיצות, ונשיאת משקל הגוף על הרגל זמן ממושך.

פעולות המקלות על הכאב:

מנוחה.

בדיקת המטופלת:

• קפיצה בשתי רגלים – לא גורם כאב.
• קפיצה על רגל אחת – לא גורם כאב.
• תנועות point \ flex (plantar flexion\ dorsi flexion) – לא גורם כאב.
• עמידה על קצות האצבעות – לא גורם כאב.
• עמידה על העקבים – לא גורם כאב.
• מישוש – לא נמצא כאב.
• הדמית MRI: בצקת בעצם ה- Navicular ("סירה") שמרמזת על שבר מאמץ בעצם.
  אבחנה סופית :שבר מאמץ בעצם Navicular

שברי מאמץ – טיפול:

במקרה של שבר מאמץ בכף הרגל הטיפול ברובו כולל מנוחה והורדת עומס מכף הרגל כיוון שעצם זו מוגבלת מבחינת אספקת הדם אליה ולכן יש חשש במצב כזה לחוסר איחוי. המטופלת הונחתה ללבוש מגף אורתופדי למשך חודשיים ולא לדרוך על הרגל.
בנוסף להורדת העומס ניתן לבצע פעילות גופנית ללא נשיאת משקל כגון: שחייה, הליכה וריצה בתוך המים, תרגילים בישיבה ועוד. כמו כן עיסויים והנעת מפרקים (מוביליזציות) לכף הרגל ישמרו את התנועתיות של עצמות כף הרגל ובכך יכולים למנוע בעיות אחרות שעלולות להתפתח מחוסר הדריכה על הרגל.